משקה פודינג ורוד וקר
כשהייתי בת 6 הלכתי ללמוד בבית ספר דתי ביד אליהו, עדיין לא בנו את בית ספר "רוקח" שבו למדתי אחר כך. וכחלק מהלימודים בבית הספר ובעיקר לילדים שהוריהם עבדו, הייתה ארוחת צהריים בבית הספר שהילדים של הכתות הגבוהות בישלו – עדיין לא הייתה חטיבת ביניים, למדו מכתה א' עד כתה ח' באותו בית ספר ואחר כך למדו עוד 4 שנים בתיכון, וזהו – לצבא ולחיים…
ארוחות הצהריים היו מגווונות – כן, כן, כבר אז דאגו שהילדים יקבלו ארוחות בריאות ומגווונות שילדים אחרים בישלו.
המשקה שהיה מלווה לארוחה היה עשוי מפודינג ורוד שבושל עם מיץ לימון וסוכר הוא היה די נוזלי והוגש קר בסיפלי בקאלית תכולים בלי ידיות. המשקה הוגש ליד קציצות שהכינו הילדים עם תפוחי אדמה פירה או פתיתים אפויים. הריח של המאכלים הללו נישאר לי עד היום באף. זה מה שנקרא אוכל מנחם, אין כמו האוכל הזה!!!
החומרים:
1/2 1 ליטר מים.
מיץ מלימון אחד. (אפשר להשתמש גם בתפוז דם במקום לימון או אפילו בליטר וחצי מיץ תפוזים במקום במים)
3-4 כפות סוכר
שקית פודינג ורוד שמספיקה לליטר נוזלים. (כתוב על גבי השקית לכמה נוזלים היא מספיקה)
הכנה:
להרתיח בסיר את המים או המיץ ולהוסיף סוכר ומיץ מלימון או מתפוז דם ולערבב היטב עד שהסוכר נמס. בכוס לערבב את הפודינג עם מעט מי ברז עד שלא נותרו גושים ולשפוך לתוך המים הרותחים ומיד לערבב היטב עד שרתחו שנית והפודינג ניקרש מעט. להוריד מיד מהאש, לצנן ולהגיש בכוסות. קר, טעים וגם משביע בגלל תכולת הקורנפלור שבו.